השוק עולה, השוק יורד, וביטקוין מתנדנד עם כל כותרת. בתוך הכאוס הזה יש נכסים שנועדו לא לזוז: סטייבלקוינים (stablecoins), מטבעות קריפטו שצמודים לדולר. שני הגדולים הם USDT ו-USDC, ולמרות שהם נראים זהים, אחד שווה דולר וזהו, ההבדלים ביניהם חשובים. הנה המדריך המלא.
מה זה סטייבלקוין ולמה צריך אותו
הרעיון: מטבע דיגיטלי ששווה תמיד דולר אחד. לא פחות, לא יותר, לפחות בתיאוריה. השימושים בפועל:
- חניה בצד: השוק סוער ורוצים לצאת מהתנודתיות בלי למכור לשקלים ולצאת מהמערכת? ממירים לסטייבלקוין ומחכים.
- העברות: לשלוח שווה-דולר לכל מקום בעולם תוך דקות, בעמלה של סנטים. בהרבה מדינות זה כבר תחליף מעשי להעברה בנקאית.
- זוגות מסחר: רוב המסחר בקריפטו מתומחר מול סטייבלקוינים, לא מול דולר בנקאי.
נקודה ישראלית שחשוב לזכור: המרה מביטקוין ל-USDT היא אירוע מס לכל דבר, גם אם "לא יצאתם לשקלים". החנייה בצד לא פוטרת מדיווח.
USDT: הוותיק, הגדול, השנוי במחלוקת
USDT של חברת Tether קיים מ-2014 והוא הסטייבלקוין הנסחר בעולם, עם שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר ונפח מסחר יומי שעולה על זה של ביטקוין עצמו. הוא נמצא בכל בורסה ובכל רשת, והנזילות שלו היא הסיבה שסוחרים חיים בו.
אבל יש היסטוריה. שנים סירבה Tether לפרסם ביקורת חיצונית מלאה על הרזרבות, והשאלה "האם באמת יש דולר מאחורי כל USDT" ריחפה מעל השוק. עם השנים המצב השתפר, דוחות תכופים יותר, עבודה עם רואי חשבון חיצוניים, ולאחרונה החברה אף התקדמה לעבר ביקורת מלאה מאחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם. הספקנים עוד לא השתכנעו עד הסוף, אבל הפער בין החשדות לעובדות הצטמצם מאוד.
USDC: השמרן המפוקח
USDC של חברת Circle האמריקאית הוא הבחירה של מי שמעדיף פיקוח. החברה פועלת תחת רגולציה אמריקאית, מפרסמת אישורי רזרבות חודשיים, ומחזיקה את הגיבוי בעיקר במזומן ובאג"ח ממשלת ארה"ב קצרות. מוסדות ופרוטוקולים רבים בוחרים בו כברירת מחדל בדיוק בגלל זה.
וגם לו יש צלקת: במשבר הבנקים האמריקאי במרץ 2023 התברר שחלק מהרזרבות ישב בבנק SVB שקרס, וה-USDC איבד לרגע את ההצמדה וירד לאזור 87 סנט. ההצמדה חזרה תוך ימים כשהפיקדונות הובטחו, אבל השיעור נלמד: גם סטייבלקוין "בטוח" תלוי במערכת הבנקאית שמאחוריו.
איך ההצמדה מחזיקה בכלל
שני המטבעות מגובים ברזרבות: על כל מטבע שמונפק אמור לשבת דולר (או נכס דולרי) אצל המנפיק. כשהמחיר בבורסה סוטה מדולר, נכנסים שחקני ארביטראז': קונים בזול ופודים אצל המנפיק בדולר שלם, או להפך, והפער נסגר. המנגנון עובד כל עוד יש אמון שהפדיון אפשרי, ולכן שקיפות הרזרבות היא כל הסיפור.
חשוב להבדיל את אלה מסטייבלקוינים "אלגוריתמיים" שמנסים להחזיק הצמדה בלי גיבוי מלא, באמצעות מנגנוני היצע. הניסוי הגדול מסוגם, UST, קרס ב-2022 מ-1 דולר לאפס תוך שבוע ומחק עשרות מיליארדים. אם המילה "אלגוריתמי" מופיעה ליד סטייבלקוין, שימו לב שאתם מבינים בדיוק על מה אתם סומכים.
השלישי בחדר: DAI והחלופות המבוזרות
יש גם דרך שלישית: סטייבלקוינים מבוזרים כמו DAI, שלא מגובים בחשבון בנק של חברה אלא בבטוחות קריפטו נעולות בחוזים חכמים, בשווי גבוה מהמטבעות שמונפקים כנגדן. אף חברה לא יכולה להקפיא אותם, וזה היתרון. החסרונות: מערכת מורכבת יותר, תלות בשווי הבטוחות בשוק סוער, ובפועל גם חלק מהגיבוי שלהם מסתמך על נכסים מרכזיים. בשביל רוב המשתמשים זה כלי למתקדמים, אבל שווה לדעת שהוא קיים, ולא לבלבל אותו עם האלגוריתמיים שקרסו.
שולחים סטייבלקוין? דקה על רשתות
אותו USDT קיים על כמה בלוקצ'יינים שונים, ועלות ההעברה תלויה ברשת: על אתריום הראשית עמלה יכולה להגיע לדולרים רבים, וברשתות אחרות לסנטים בודדים. שני כללים מונעים את רוב התאונות: הרשת שבוחרים בשליחה חייבת להיות זהה לרשת שהצד המקבל תומך בה, שליחה ברשת לא נתמכת היא הדרך הקלאסית לאבד כסף. ותמיד, לפני סכום גדול, העברת ניסיון קטנה. עשרה שקלים של "ביטוח" על העברה של עשרות אלפים.
הסיכונים שנשארים תמיד
- הקפאה: לשני המנפיקים יש יכולת טכנית להקפיא כתובות, והם משתמשים בה לפי דרישות רשויות. זה כסף עם כתובת חוזרת, לא מזומן.
- רגולציה: חוקים חדשים סביב סטייבלקוינים, כולל שאלת הריבית למחזיקים, יכולים לשנות את הכלכלה של התחום בין לילה.
- ריכוזיות: אתם סומכים על חברה. זה ההפך מביטקוין, וזה בסדר, כל עוד יודעים את זה.
אז מה לבחור
למסחר ונזילות, USDT הוא המלך. לחניה ארוכה יותר או לרגישים לרגולציה, USDC נחשב השמרני מבין השניים. הרבה משתמשים פשוט מפצלים. ובכל מקרה: סכומים גדולים לא משאירים בבורסה, גם לא בסטייבלקוין. הצעד המעשי: לפני שאתם חונים סכום משמעותי בסטייבלקוין, בדקו שאתם יודעים איך פודים אותו בחזרה, ותעדו את ההמרה לצורכי מס.
חזרה לבלוג