כולם שמעו על מישהו שהתעשר מכריית ביטקוין במחשב הביתי. רוב הסיפורים האלה מלפני עשור. היום כרייה היא תעשייה כבדה עם כלכלה אכזרית, ולפני שקונים מכונה רועשת לסלון, שווה להבין את המספרים.
כדי להבין מה זה כריית קריפטו צריך קודם להבין איך ביטקוין עובד: המכונות שמנסות לכרות ביטקוין הן אלה שמאשרות את ההעברות ברשת. כריית מטבעות דיגיטליים אחרים עובדת לפעמים אחרת, וגם על כריית ביטקוין בבית, עם חשמל במחיר ישראלי, נעשה חשבון בהמשך.
מה זה בכלל כרייה
ביטקוין רץ בלי בנק מרכזי. את העסקאות מאמתים הכורים: מחשבים שמתחרים על פתרון חידה מתמטית. הראשון שפותר מוסיף בלוק של עסקאות לבלוקצ'יין ומקבל פרס, כיום 3.125 ביטקוין לבלוק. זו הדרך היחידה שנוצר ביטקוין חדש, וזה גם מה שמאבטח את הרשת: כדי לזייף היסטוריה צריך יותר כוח חישוב מכל שאר העולם ביחד.
החידה מתכיילת אוטומטית: ככל שמצטרפים יותר כורים, היא נעשית קשה יותר, כך שבלוק נפתר בממוצע כל עשר דקות. המשמעות בפועל: יותר מתחרים, פחות סיכוי לכל אחד.
מה באמת צריך כדי לכרות
- ASIC: מחשב ייעודי שיודע לעשות רק כרייה. מחשב רגיל וכרטיס מסך ביתי כבר לא רלוונטיים, הם חלשים מדי בסדרי גודל. מכונה עדכנית עולה אלפי עד עשרות אלפי שקלים.
- חשמל, הרבה: זו ההוצאה הדומיננטית. מכונה אחת צורכת כמו כמה מזגנים שרצים 24/7.
- קירור ורעש: המכונות מייצרות חום רציני ורעש של שואב אבק תעשייתי. בקיץ ישראלי, הקירור הוא הוצאה בפני עצמה.
- הצטרפות לבריכת כרייה (Pool): כורה בודד כמעט לעולם לא יפתור בלוק לבד, זה לוטו. בבריכה מאחדים כוח עם אלפי כורים ומתחלקים בפרסים לפי תרומה, הכנסה קטנה אבל יציבה.
החשבון הפשוט, ולמה הוא לרוב לא מסתדר בישראל
הכנסת הכורה נקבעת משלושה מספרים: מחיר הביטקוין, קושי הרשת, ומחיר החשמל שלו. שניים מהם לא בשליטתכם וזזים כל הזמן. בתעריף חשמל ביתי בישראל, בסביבות 60 אגורות לקוט"ש, רוב המכונות מרוויחות מעט, מתאזנות, או מפסידות, תלוי במחיר הביטקוין באותו חודש. המכרות התעשייתיים שמולם אתם מתחרים משלמים שבריר מזה, ליד סכרים, שדות גז ותחנות כוח עודפות. זה כל הסיפור: כרייה היא עסק של מחיר חשמל, ומי שאין לו חשמל זול משחק בחוקים של מי שיש לו.
ומעל הכל מרחף ההאלווינג: כל ארבע שנים בערך הפרס לבלוק נחתך לחצי. מכונה שמרוויחה יפה היום צריכה להישאר רווחית גם כשההכנסה תיחתך, והציוד מתיישן מהר כשהדורות החדשים יעילים יותר.
ומה עם מטבעות אחרים? האמת הלא נעימה
פעם הייתה דרך ביניים: לכרות אתריום עם כרטיסי מסך ביתיים. הדלת הזאת נסגרה ב-2022, כשאתריום עברה ל-Proof of Stake וויתרה על כרייה לגמרי. שאר המטבעות שנכרים בכרטיסי מסך קטנים מכדי לפרנס את החשמל ברוב הבתים, והמטבעות הגדולים האחרים עם כרייה, כמו לייטקוין ודוג'קוין, עברו גם הם מזמן למכונות ASIC ייעודיות עם אותה כלכלת חשמל אכזרית. מי שמוכר לכם היום "ריג כרייה ביתי משתלם" מוכר בעיקר נוסטלגיה.
שאלות שחוזרות
- זה חוקי בישראל? כן, אין איסור לכרות. אבל הכנסות מכרייה הן הכנסה חייבת במס, ובהיקף רציני זו פעילות עסקית לכל דבר, עם דיווח בהתאם.
- כמה מחזיקה מכונה? שלוש עד חמש שנים פיזית, אבל הרווחיות שלה נשחקת הרבה קודם, כשדורות חדשים ויעילים יוצאים והקושי עולה. מכונה מזדקנת היא רדיאטור יקר.
- שווה לקנות מכונה יד שנייה? מסוכן. שעות עבודה בחום גבוה שוחקות רכיבים, ואין לדעת מה עבר עליה. המחיר הזול משקף את זה.
- אפשר לחמם איתה את הבית? ברצינות מלאה, יש כאלה שעושים את זה בחורף. זו הדרך היחידה שבה כרייה ביתית בישראל "משתלמת": כתנור שמחזיר חלק מהחשמל.
זהירות מ"כרייה בענן"
אתרים שמציעים לקנות "חוזה כרייה" ולקבל תשואה יומית בלי מכונה הם שדה מוקשים. חלקם גובים יותר ממה שהחוזה ייצר אי פעם, וחלקם פשוט תוכניות פונזי עם מחשבון יפה. כלל אצבע: אם מישהו באמת מחזיק כרייה רווחית, אין לו סיבה למכור לכם את התשואה שלה. התרחקו.
אז למי זה כן מתאים
- מי שיש לו גישה לחשמל זול במיוחד או עודף אנרגיה (סולארי שלא מנוצל, למשל).
- מי שמוכן להתייחס לזה כעסק: תחזוקה, רעש, בלאי, מעקב רווחיות חודשי.
- חובבים שרוצים ללמוד את הטכנולוגיה מבפנים, בידיעה שזה תחביב עם עלות, לא הכנסה.
לכל השאר, האמת הפשוטה: אם המטרה היא חשיפה לביטקוין, קנייה ישירה של המטבע כמעט תמיד עדיפה על קניית מכונה שכורה אותו. ואם בכל זאת מתעקשים, עשו את החשבון המלא, מכונה, חשמל, קירור, בלאי, מס, על נייר, לפני שהמכונה בדרך אליכם.
חזרה לבלוג